שוק האשמה

בחדשות תמיד יש סיפורים על התנודתיות בשווקים הפיננסיים, אבל יש שוק אחד ש-CNBC ובלומברג לא מכסים: שוק האשמה.

אמהות מכירות היטב את השוק הזה; זה מתחיל ברגע שהקו הופך ורוד בבדיקת ההריון שלך. פתאום אתה מרגיש אשמה על הקפה ששתית באותו בוקר, או על הסידן שלא. חלילה אם שתית כוס יין עם ארוחת הערב או אכלת את ההמבורגר שלך נדיר.

אולי היית כמוני ואכלת סושי ערב לפני שגילית שאת בהריון, כי אין ספק שההתכווצויות שהרגשת נועדו לעוד חודש של ריקוד התינוק, אז אולי כדאי שתחיה את זה.

עכשיו כשאתה מסתכל על התור שבילית חודשים בהמתנה לראות, אתה משוכנע שכל הטעויות שלך יגרמו לך גורל ולתינוקך.

מתכון לתרסיס פרעושים דוטרה

משם הטיקר פשוט ממריא.

זהו שוק אחד שבו יש לי עין טובה יותר לבחור ערך מאשר וורן באפט.

בדיוק כמו הבורסה, לשוק האשמה יש קבוצה של אנליסטים, מומחים ומשקיעים - כולם מוכנים להתייחס. זה אולי מתוך דאגה אמיתית, או אולי יש להם צורך לשים את שני הסנט שלהם לתוך תיק העבודות שלך.

enfamil nutramigen בקרבתי

כמה מה'טיפים' האישיים האהובים עלי הם:

'אל תדאגי להפלה נוספת, קראתי שלחץ יכול להזיק לתינוק ולגרום להפלה.'

היו לי ארבע הפלות. תמיד גיליתי שמדד האשמה שלי עלה בכל פעם שמישהו נתן לי את ההמלצה הזו.

'אתה צריך לפחות לנסות לינוק את הילד השלישי שלך כי הנקת את שני הילדים האחרים שלך. זה הוגן רק כלפי התינוק החדש'.

אני די בטוחה שהילד הצעיר שלי, פיטר, מעולם לא הלך יום בדאגה מהעובדה שהוא ניזון מבקבוק בזמן שטום וליזי יונקו. אני גם די בטוח שהוא העריך שיש לו אמא שפויה ומאושרת. אני מכיר את טום, ליזי ובעלי כן.

אני אגיד שנים אחר כך שאני כן חושב על הטיפ הזה בכל פעם שפיטר משתגע אם אין לו את אותה כמות בדיוק כמו אחיו ואחותו. גרבתי קצת כסף נוסף לקרן 'הכסף-לתרפיה-על-כל-הדברים-שעשיתי-כדי להבריח אותך', למקרה שזאת הסיבה.

'אתה צריך לדבר ולשחק יותר עם הילדים שלך. אולי בגלל זה יש להם בעיות דיבור'.

כמה פעמים תהיתי אם לגדל את ילדיי במנזר שבו נדרנו נדר שתיקה זה רעיון רע. איך ידעתי שרוב ההורים מקיימים אינטראקציה עם ילדיהם?

הערה זו שילמה תשואה גבוהה למשקיע המקורי.

זכרון אנפאמיל 2017

כשהבנתי שמשהו לא בסדר עם הבת שלנו, ליזי בגיל שישה שבועות בלבד, חטפתי כל כך הרבה אשמה שיכולתי לשלם לבד את החוב הלאומי.

הרעיון שאם רק הייתי עושה משהו, כל דבר, אחרת, בתי תחיה חיים נורמליים יותר אכל יותר זמן ממה שאני רוצה להודות.

כאמא, אני רוצה להאמין שאם רק אפעל לפי 'הכללים', הכל יסתדר בסדר גמור. אם אקרא את הספרים הנכונים, אאכיל את הילדים במזון הנכון ואקח אותם לבדיקות המתוכננות שלהם, שום דבר רע לא יקרה.

כשמשהו מתרחש שלא בתוכנית שלי, קל לי יותר להאשים את עצמי. אם הייתי אשם, אני יכול לשלוט בזה ולוודא שזה לא יקרה שוב.

ביקורות על בקבוק תינוק מזכוכית

הלוואי שזה היה כל כך קל. הניסיון לימד אותי שזה לא. או ליתר דיוק, ליזי לימדה אותי שזה לא.

למרות שהאתגרים של ליזי לא היו בתוכנית שלי, הם חלק ממנה.

כשהיא צועדת בבית כשהיא לובשת שלושה כתרים, הצעיף שלי סביב מותניה, גרב לכפפה ועניבה לשיער לצמיד, קשה שלא להודות שליזי היא מי שהיא אמורה להיות.

ליזי לא מאשימה אותי בדברים שהיא לא יכולה לעשות. היא עסוקה מדי בלחיות את חייה ולהפוך את האחים שלה לצפרדעים עם שרביט הקסמים שבן דוד שלי נתן לה. תודה לאל.

בנוסף, יש דברים חשובים יותר שהיא עושה להאשים אותי, למשל לא לתת לה לשחק עם התכשיטים שלי או החולצה האהובה עליי.

פוסט קשור: למה אני מחבק את אשמה של אמא

שתף עם החברים שלך: