celebs-networth.com

אישה, בעל, משפחה, מעמד, ויקיפדיה

הילדים שלי באים אלי, לא האקס שלי, כשהם באמת צריכים לדבר

בני נוער
בן מדבר עם אמא בזמן שישב בבית

קנטרו טרימן / גטי

אין שום דבר יוצא דופן בלהשיג טֶקסט מהבנים שלי כשהם אצל אבא שלהם. אבל לפעמים אקבל הודעה שתבליט את סגנונות ההורות השונים מאוד ביני לבין בעלי לשעבר: שאלה על סכסוך עם חבר. שאלת היגיינה או בריאות. שאלה בנושא חברתי או פוליטי. או שהם פשוט צריכים לדבר.

הילדים ואני מדברים בקביעות על הדברים האלה כשאנחנו ביחד, אבל עצוב לי שהם שואלים אותי את השאלות האלה גם כשהם עם אביהם. מדוע הם לא שואלים אותו?

ובכן, הם אמרו לי למה הם לא. לדברי הילדים שלי, יש נושאים מסוימים שהם פשוט לא מתפרשים עם אביהם. הם אומרים לי שקל יותר לדבר איתי על דברים מסוימים. הם אומרים שהם יודעים שאקשיב להם ושלא אבקר אותם, לא ארצה או אשטוף אותם.

האקס שלי תמיד היה סוג הורי סמכותני. הוא ממהר לבקר ולשפוט, והוא מקיים כללים נוקשים ונורמות חברתיות וחושב שהילדים צריכים לעשות זאת. הוא מצפה מהילדים שיעשו כל מה שהוא אומר בלי שאלה. הוא חושב שדרכו היא הדרך היחידה (או הדרך הטובה ביותר) ודורש ציות. כשהבנים ישאלו למה לגבי כל אחד מהכללים או הציפיות שלו, הוא יגיב, ככה זה בדיוק או בגלל שאני ההורה ואני אומר זאת. הוא לא מוכן לשאול מדוע כלל הוא מה זה, ולכן הוא לא מבין מדוע הבנים ישאלו.

עוד כשהיינו נשואים, נהגנו להתווכח על שימוש יתר בביטוי כי אמרתי כך. הייתי אומר לו שבנים ראויים שיהיו להם סיבות למה יש לנו את החוקים שאנחנו עושים. הוא היה אומר שהם צריכים לציית כי הוא היה אבא שלהם והם צריכים לכבד אותו. הייתי אומר שכבוד זוכה, ולא כופה. ו'סיבוב 'סיבוב היינו הולכים.

שמות לתינוק רוסי

מבחינת הורות, אני מה שרוב האנשים היו מכנים סמכותי. אני בהחלט לא מתירני; הבנים שלי לא יוצאים עם דברים. לעתים רחוקות מאוד הם מדברים לאחור או מכבדים אותי, כי הם יודעים שיהיו לכך השלכות (בדרך כלל זה אומר שהם יאבדו זמן משחק, אבל לפעמים זה אומר שהם מוסיפים מטלה גסה נוספת לרשימה הרגילה שלהם).

אבל אנחנו פתוחים אחד עם השני. יש לי חוקים וציפיות, אבל אני מסביר לבנים מדוע הכללים האלה קיימים. הם עושים בשמחה את מה שהם אמורים כי הם יודעים את הסיבות מאחורי הכללים.

אבל אני מקלה במובנים מסוימים. למשל, לבנים שלי מותר להתעסק סביבי. הבהרתי שזה כלל שיש לי בבית שאין להרבה הורים אחרים. הכלל הוא שכל עוד מילות קללה אינן משמשות כדי לפגוע או לזלזל באדם אחר, ממש לא אכפת לי אם הם מתעסקים. בתמורה, הם מבינים שהציפייה שלי היא שהם לא משתמשים לרעה בזכות זו על ידי קללה בבית הספר מול מורים או במקומות אחרים שבהם זה ייחשב כבלתי הולם. תמיד אמרתי להם שברגע שהם יסתבכו על הטלת פצצת F בבית הספר, אפילו במקרה, ייגמר הקלות שלי בקללות בבית. הבן הגדול שלי בן 16 ומפיל בחופשיות ארורים וחרא בנוכחותי, ומדי פעם פצצת F. הבן הצעיר שלי, בן 12, בחר שלא לקלל (ממילא בכל מקרה), אם כי לאחרונה שמעתי אותו אומר לעזאזל כשהוא מתוסכל ממשהו.

אנו מדברים על יחסי מין, על תפקוד הרבייה, על ההשלכות החברתיות וההשלכות של פעילות מינית וכיצד ההשלכות הללו נבדלות לגבי בנים ובנות. אנחנו מדברים על עישון, שתייה, סמים, פוליטיקה וצדק חברתי. שום נושא אינו מוגבל. אם הם ישאלו, אענה בכנות שרק אוכל.

הם אומרים לי שזה לא ככה עם אבא שלהם. אני אף פעם לא מדבר זבל עם אבא שלהם מולם, אבל כמה פעמים כשהם היו אצל אבא שלהם והם התקשרו או שלחו הודעות כדי לשאול אותי משהו, שאלתי למה הם לא רק שואלים אותו. הם אומרים שלפעמים פשוט קל יותר לשאול אותי כי אני פשוט אענה בלי להעביר להם הרצאה גדולה. הם אמרו שהם גם חושבים לפעמים שאבא שלהם לא נותן להם את כל האמת.

לא אמרתי להם את זה, אבל הם צודקים. האקס שלי שיקר לבנים על דברים כששאלו אותו. הם אמרו לי ששאלו אותו פעם על עישון סיגריות, והוא הגיב שהוא מעולם לא עישן - הוא אמר שניסה פעם אחת ולא מצא חן בעיניו. האמת היא שבתחילת שנות העשרים לחיינו שמתי לב שהאקס שלי מפתח הרגל לעישון וניתקתי את כל רכישות הסיגריות לפני שההרגל נעשה קשה מדי לשבור אותו. הוא תמיד היה זה ששאל אם עלינו לקנות חפיסת סיגריות. לא אמרתי זאת לבנים, כי זה לא המקום שלי לתייג את אבא שלהם שקרן. ואני יודע שהרבה הורים בוחרים לא להיות כנים כשהילדים שלהם שואלים על העבר הפרוע שלהם.

האקס שלי מציג את עצמו בפני הילדים כאדם שמעולם לא קיבל החלטה רעה. הוא מתנהג כאילו תמיד עשה את הבחירה הנכונה בכל סיטואציה. הוא מנסה להציג חזית נבונה. לכן אין זה מפתיע שהם מגיעים אלי, מכיוון שאני מתייחס אליהם כמו לבני אדם אוטונומיים שמחשבותיהם ודעותיהם חשובות.

אני מגיב לשאלותיהם בכנות ככל שיכולתי, תוך התחשבות בגילם. הם מזדקנים, ולכן אני מוכן להציע יותר פרטים מאשר כשהיו צעירים יותר. במיוחד עבור בן ה -16 שלי, שעומד לקבל את רישיון הנהיגה שלו, ולפני שנדע שהוא ייצא לקולג '- אני מרגיש שמגיע לו לדעת את האמת. ולא רק לדעת את האמת, אלא גם להיות מסוגל לסמוך על כך שכשהוא ישאל אותי משהו, אני אמון עליו שהוא יהיה בוגר מספיק בכדי להתמודד עם תשובה אמיתית.

זה נראה לי מובן מאליו. דבר עם הילדים שלך כאילו הם גם בני אדם, והם יבואו אליך כשיצטרכו לדבר. הלוואי שהאקס שלי יבין את זה, כי כל מה שהוא עושה באוטוריטריות שלו, מרצה ושקר הוא לדחוק את בניו.

אני לא פורמולה לתינוק

שתף עם החברים שלך: