איך שינה פרק של 'ג'וניור קצוץ' את הדרך בה הורה
ג'אנה דאט
אמא, אני יכולה לאפות משהו? בתי בת השמונה התחננה כשנכנסה למטבח.
כמובן שהיא רצתה לאפות משהו. מכיוון שבדיוק ביליתי את השעתיים האחרונות בהכנת אוכל, בישול, הגשה וניקיון מארוחת ערב בה הכנתי שש מנות שונות כדי לרצות את משפחתנו המונה חמש נפשות. נאנחתי.
לא כרגע, מתוקה, רק סיימתי לנקות וזה יהיה יותר מדי בלגן.
כאילו זו התשובה שציפתה לה, היא נדדה, כנראה כדי לצפות בפרק אחר של איזו תוכנית צחוק מעצבנת בערוץ דיסני.
במבט לאחור, אני מתבייש להודות כמה וריאציות של אותה שיחה קיימנו. אל תבינו אותי לא נכון, לעתים קרובות נתתי לבתי לעזור לי במטבח. אני טבח די הגון ואופה נלהב, ונתתי לה לעשות דברים שלדעתי מקובלים על ילד בן 8.
דברים פשוטים כמו איסוף מרכיבים, מזיגה, וערבוב. לא נתתי לה לפצח את הביצים כי קליפות עלולות להיכנס לבלילה. לא נתתי לה לשטוף את הקערות כי היא לא עשתה עבודה יסודית. לא נתתי לה להשתמש בכיריים או בתנור כי היא עלולה להישרף.
אזור רגשי במוח
או שאומר כדי לפייס אותה, אני לא זקוק לעזרה כרגע, אבל אתה יכול להיות בוחן הטעמים של חזירי הים כשזה נעשה.
ובדיוק ככה, לילה גשום אחד, כל זה השתנה.
נכנסתי למאורה שלנו כדי למצוא את בתי צופה בתוכנית ברשת המזון שנקראת ג'וניור קצוץ. התיישבתי להצטרף אליה ובמשך 20 הדקות הבאות בהיתי במסך המום כשצפיתי בילדים באותו הגיל כמו בתי מסתובבים במטבח טוב יותר מרוב המבוגרים שאני מכיר.
ילדים אלה חתכו במומחיות בעזרת סכינים חדות כתער. הם הקפיצו. הם רתחו. הם צרבו. ילד אחד עשה רוקס. מה בכלל לעזאזל רו ??
ישבתי שם ותהיתי איך ילדים ילדים כל כך צעירים יכולים להיות כל כך מיומנים ובקיאים במטבח. ואז הייתה לי התגלות. זה היה כל כך פשוט. הם יכלו לעשות את כל הדברים האלה כי אי שם בקו אחד מישהו אמר להם כן.
שמות ללוחם
ונשבעתי מיד ושם שאעשה ניסוי. בפעם הבאה ובכל פעם הבת שלי ביקשה שאעשה משהו במטבח, הייתי אומרת כן.
אמא, אני יכולה לאפות עוגיות? כן.
אמא, האם אוכל להכין ביצים מקושקשות? כן.
אמא, האם אוכל להכין מק-ן-צ'יז? כן.
אמא, אני יכולה להכין קווזדילה? כן.
אמא, האם אוכל להכין כוס ביתית? כן.
אמא, האם אני יכול להשתמש בחבורה של חומר האפייה שלך ולהמציא את המתכון שלי? אוף כן.
וכך זה הלך. אני לא הולך לשקר ... זה היה ניסוי מבולגן בטירוף, גוזל זמן.
עוגיות הנקה מג'קה
בהתחלה, היא הייתה זקוקה ל מִגרָשׁ של עזרה, ללמוד כיצד לעבוד בתנור, טווח הגז, הטיימרים. נראה שהמשטחים שלי היו דביקים לצמיתות במשך זמן מה שם. הכיור מעולם לא התרוקן מקערות, סירים ומחבתות רבים שבהם השתמשה.
אבל בדרך כלל לא הייתי צריך להסביר משהו יותר מפעם אחת. וככל שאמרתי כן, היא ביקשה לעשות יותר. די מהר היא חיפשה מתכונים באינטרנט ועוקבת בכוחות עצמה. נעשיתי יותר ויותר ידיים וצפיתי ביכולתה, ובביטחונה, ממריאים.
מהר קדימה לשנה אחר כך ואגיד לך שזו אחת ההחלטות הטובות ביותר של ההורות שקיבלתי. והילדים שלי הם בני 18, 15 ו -9, אז הכנתי מהם נורא.
שמנים אתריים ולהוסיף
הילד הזה יכול לבשל את ארוחת הבוקר המשפחתית שלנו, ארוחת צהריים, ארוחת ערב וקינוח אם היא הייתה צריכה. היא יכולה לפצח ביצה ביד אחת (אני אפילו לא יכולה לעשות את זה), ולהקפיץ ברוקולי עם המיטב שבהם. עוגות השוקולד הביתיות שלה הן הטובות ביותר שהיו לי.
לבתי יהיו הכישורים האלה, הביטחון הזה בעצמה, למשך שארית חייה. וזה מבחינתי שווה את כל הביצים המבוזבזות, החלב שנשפך והמטבח המבולגן.
אז הורים עמיתים, אני ממליץ לך באמת לעצור ולחשוב כשילדך מבקש לעשות משהו, לא רק במטבח, אלא כל דבר שעשוי לגרום להם ללמוד מיומנות חיים חדשה.
מכיוון שלמשך כל הזמן והאנרגיה שאולי תצטרכו להשקיע מלפנים, יש תמורה עצומה בסוף. אני יודע זאת בגללמָחָראני צריך להביא 24 עוגות לאירוע פוטלק. ואני יושב כאן וכותב את המאמר הזה. כי נחשו מה?
מטפלים בקאפקייקס. ואם אני באמת טוב, היא אפילו תיתן לי להיות שפן ניסיונות.
שתף עם החברים שלך: